Author Archives: nir

מהי עמותה?

עמותה

שני בגירים מעל גיל 18 רשאים להתאגד כעמותה. חבר עמותה יכול להיות מי שמלאו לו 17.

עמותה היא תאגיד אשר נרשם על ידי רשם העמותות בפנקס העמותות.

דינים הנוגעים לעמותה ולמוסדותיה מעוגנים בחוק העמותות, התש”ם- 1980.

העמותה רשאית לפעול אך ורק במסגרת מטרותיה הרשומות בתקנון, העמותה אינה רשאית לחלק את רווחיה לחבריה. כן, החברות בעמותה אישית ואינה ניתנת להעברה.

רישום עמותה

בכדי להירשם כעמותה, יש להגיש לרשם העמותות את המסמכים הבאים:

  • טופס בקשה לרישום עמותה.
  • תצהיר מייסדים בדבר נכונותם  נכונותם לייסד עמותה, חתום על ידי עורך דין.
  • תקנון המפרט את דרך התנהלות העמותה ואת מטרותיה.
  • אסמכתת תשלום אגרת רישום.

אישור בקשת הרישום נמשך ככלל, בממוצע, כשלושה חודשים מיום מסירת המסמכים לרישום.

מוסדות העמותה:

עמותה חייבת בהקמה של שלושת הגופים שלהלן:

  • האסיפה הכללית– מהווה מעין “רשות מחוקקת” של העמותה וחייבת להתכנס לפחות אחת לשנה. האסיפה מוסמכת לבצע שינויים בתקנון, להחליט על שינוי שם ומטרות העמותה, לבחור ולהוציא חברי הוועד וחברי וועדת הביקורת, למנות רואה חשבון ולהחליט על פירוק עמותה.
  • הועד המנהל– שניים או יותר מחברי העמותה אשר מונו על ידי האסיפה הכללית והם מנהלי העמותה (תפקיד מקביל לדירקטוריון). תפקידם ליישם את החלטות האסיפה הכללית, לקבוע את מדיניות העמותה, לאשר תקציב שנתי, להכין דוחות כספיים, למנות ולפטר מנהל כללי ולפקח עליו, וכיו”ב. החוק קובע כי חברי הועד לא יקבלו שכר.
  • ועדת הביקורת– שניים או יותר מחברי העמותה אשר מונו על ידי האסיפה הכללית. תפקידם הוא לבקר את התנהלותה של העמותה. הוועד מחויב להוציא דוח ביקורת לפחות אחת לשנה.

עמותה רשאית לייסד מוסדות נוספים, אך עליה להסדיר דבר זה בתקנונה.

החוק קובע כי אדם הנותן שירותים בשכר לעמותה אינו יכול לכהן כחבר ועד בעמותה. זאת כדי למנוע חלוקה של נכסי העמותה לחברים בה, בדרך של חלוקת משכורות, ובניגוד לאיסור חלוקת רווחים לחברי העמותה הקבוע בחוק העמותות.

חברי ועד יהיו רשאים לקבל גמול על השתתפותם בישיבות בהתאם לתקנות העמותות (גמול ליושב ראש ועד, לחבר ועד ולחבר ועדת ביקורת בעמותה), התשס”ט-2009. התקנות מסדירות וקובעות את הגמול המקסימאלי, בהתאם למחזור הכספי של העמותה.

דיווח שנתי

על כל עמותה להגיש לרשם העמותות דוח פעילות. החוק קובע כי יש להגיש דו”ח כספי אשר יפרט את מצבה הכלכלי של העמותה בהתאם לשנת הכספים החולפת. כן, חייבת כל עמותה להגיש גם דו”ח מילולי אשר יפרט את פעילות העמותה בשנה הקודמת להגשת הדו”ח. עוד נקבע כי על העמותה להגיש פרוטוקולים של ועדות העמותה. יצוין, כי הדיווחים המוגשים לרשם העמותות פתוחים לעיון הציבור.

על כל עמותה לשלם אגרה שנתית בהתאם לסכום המפורסם ברשומות. עמותות אשר פטורות מתשלום אגרה צריכות להגיש תצהיר על פטור מאגרה.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

מהי צוואה?

צוואה, במובנה המשפטי, היא מסמך בו מצווה אדם על אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו.

על מנת שצוואה תהיה בעלת תוקף משפטי יש צורך בהתקיימות תנאים כפי שמפורטים בחוק הירושה, התשכ”ה- 1965 (להלן: “חוק הירושה“).

בחוק הירושה מוסדרים כללים לחלוקת הרכוש באם לא נכתבה צוואה, או באם הצוואה אינה ברת תוקף בשל כך שאינה עומדת בתנאי חוק הירושה. כללים אלו הינם דיספוזיטיביים – קרי, ניתן להתנות עליהם ולקבוע חלוקה שונה מזו שנקבעה בחוק – וזאת על ידי קביעת חלוקה לפי רצון המצווה בצוואתו, על סמך ‘עקרון חופש הציווי’.

המשפט הישראלי, כך בחוק הירושה, מכיר בארבעה סוגי צוואות:

  •      צוואה בכתב יד

הצוואה תהא כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, לרבות חתימתו והתאריך. הפרובלמטיות בניסוח צוואה מסוג כזה, נעוצה בעובדה כי מסמך כזה לרוב לא נבדק על ידי עורך דין הבקיא בחוק. לפיכך, רבים הסיכויים כי ניסוח מסמך כזה ילווה בפגמים רבים אשר עלולים להביא לפסילת הצוואה ו/או להוביל להסדר שונה מכוונת המצווה.

  •      צוואה בעדים

המדובר במסמך בכתב, הנושא תאריך ואת חתימת המוריש ובנוסף- את חתימתם של שני עדים. צוואה בעדים מהווה את הסוג הנפוץ ביותר של הצוואות. לרוב כתיבת צוואה מסוג זה נערכת במשרד עורך דין, כך עורך הדין יסייע הן בניסוחה הנכון של הצוואה והן בבדיקת התאמת הצוואה לתנאים המפורטים בחוק. כך מתעצמת הוודאות כי לאחר פטירת המצווה רכושו יחולק בהתאם לרצונו.

  • צוואה בפני רשות

זוהי אמירה בעל פה בפני אדם מרשימת האנשים המנויים בסעיף 22 לחוק הירושה (כמו: שופט, רשם או נוטריון), אשר לגביה נערך פרוטוקול. אותו אדם אשר בפניו נאמרה האמירה מאשר על גבי הפרוטוקול כי אמירה זו נאמרה בפניו והפרוטוקול נערך לפניו. גם סוג זה יכול לשמש כצוואה. יצוין כי השימוש בסעיף זה הינו מינורי ונדיר למדי.

  • צוואה בעל פה / צוואת ‘שכיב מרע

כאשר אדם רואה עצמו כגוסס- ‘שכיב מרע’, יכול הוא לצוות בעל פה, בפני שני עדים, אשר יערכו זיכרון דברים ויפקידו אותו אצל רשם הירושה בסמוך ככל האפשר לאמירת הדברים. זיכרון דברים זה עשוי אף הוא לשמש כצוואה. יצוין כי בחלוף חודש מתום האיום על חיי המצווה, תפקע הצוואה באם נותר המצווה בחיים.

  • צוואה הדדית

הצוואה, כך על פי הדין הישראלי, הינה מעשה אישי ולפיכך אסור לאדם אחר להשפיע או להתערב בניסוחה, קל וחומר אדם אשר נהנה או עשוי ליהנות מהצוואה.

אך לאור הכרת החוק הישראלי באינטרס הקיים לבני זוג בנוגע לצוואת בן זוגם, תוקן חוק הירושה בשנת 2005. קיים מצב בו בן זוג נפטר ומותיר את רכושו לבן זוגו. זאת, מתוך כוונה כי בן זוגו זה יוריש את הרכוש בהמשך לילדיהם המשותפים בבוא העת. אך בן הזוג אשר נותר בחיים משנה את צוואתו ומוריש את הרכוש לאחרים. לאור הבעייתיות הקיימת בסיטואציה זו, תוקן חוק הירושה, והדין הישראלי מאפשר כתיבת “צוואה הדדית”- צוואה הנערכת על ידי שני בני הזוג ומובטחת מפני שינויים. נקבע כי, כאשר רוצה אדם לשנות את צוואתו בעוד בן זוגו בחיים, מחויב להודיע לבן זוגו בכתב על כך, וזאת כתנאי סף לשינוי הצוואה.

כן נקבע כי, לאחר פטירת בן הזוג ובטרם חולק העיזבון, באם רוצה בן הזוג לשנות את צוואתו עליו להסתלק מזכותו בעיזבון בן זוגו שנפטר.

עוד קובע החוק כי, לאחר פטירת בן הזוג ולאחר חלוקת העיזבון, וכתנאי לשינוי הצוואה, על בן הזוג להשיב לעיזבון את מה שקיבל ממנו.

יצוין כי מנגנון זה הינו דיספוזיטיבי, וסעיף 8א(ג) לחוק הירושה מאפשר לבני הזוג לקבוע מנגנון שונה מזה שצוין לעיל.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

פגמים בצוואה

כאמור צוואה במובנה המשפטי, הינה מסמך משפטי על פיו מצווה המוריש באיזה אופן יחולק רכושו לאחר פטירתו. בחוק נקבעו כללים לעריכת צוואה על מנת שזו תהיה ברת- תוקף.

אך ברי, כי לא כל מסמך אשר כוונת עורכו הייתה כי ישמש לצוואה אכן יכול לשמש כצוואה. בחוק הישראלי נקבעו פגמים אשר בהתקיימם פסולה הצוואה מלשמש ככזו.

בחוק ניתן להצביע על ארבעה סוגי פגמים מרכזיים:

  • פגם בכשירות המצווה

הרציונל בבסיס זה הינו כי רק אדם אשר מבין את מעשיו יכול לערוך צוואה. ולכן אדם שאינו כשיר הן מבחינת גיל, צלילות דעת וכיוצא באלה אינו יכול לערוך צוואה. אי לכך ילד שאינו בגיר, אדם הנתון תחת השפעת תרופות המשפיעות על צלילות דעתו, לוקה בנפשו וכדומה, אשר ערכו צוואה, גם אם זו כשרה מבחינה צורנית, הרי שתיפסל ותבוטל.

  • פגם צורני בצוואה

בעבר כל פגם או חסר, כמו לדוגמא תאריך חסר, יכול היה להוביל לפסילת הצוואה. אך בשנת 2004 אושר תיקון מס’ 11 לחוק הירושה אשר קובע כי: “התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה ולא היה לבית משפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה רשאי הוא לקיימה”. זאת, גם אם נפל בה פגם המנוי בחוק. כך שכיום, הוקנה לבית משפט שיקול דעת לקיים צוואה תוך התגברות על הפגם או החסר הקיים בצוואה.

  •  פגם הנוגע להוראת הצוואה

החוק מציין מספר הוראות צוואה שאין לקיימן. במרכזן עומדת הוראה בצוואה המזכה אדם שלקח חלק בעריכתה. הרציונל לכך ברור- המטרה היא כי הצוואה תשקף את רצון המצווה ולא את רצון האדם ה”מלווה” אותו ורשום כזוכה בצוואה. כך רצוי כי בעת הסברת רצון המצווה ובעת החתימה בפני עו”ד לא יהיה נוכח בחדר אדם המצוין כזוכה בצוואה באופן שניתן יהיה לומר כי הצוואה שיקפה את רצון המצווה.

  • פגם הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה

כאשר הצוואה נערכה תחת נסיבות של השפעה בלתי הוגנת, איום, מרמה וכיוצא באלה, הרי שהיא בטלה. לעיתים קרובות טוענים קרובי משפחה כי השפעת אדם מסוים על הנפטר היא כה גדולה עד כדי הגדרתה כ’השפעה בלתי הוגנת’, באופן שרצונו החופשי של המצווה התבטל ומשכך דינה להתבטל. אם בית המשפט אכן ישתכנע כי רצון המצווה לא היה חופשי בעת עריכת הצוואה, עקב השפעתו של אותו אדם, הרי שהצוואה אכן תבוטל.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

מטרת הליכי הוצאה לפועל

הליכי הוצאה לפועל מאפשרים לבעל זכות הן מכוח פסק דין והן מכוח שטר או שיק הלא הוא הזוכה, לממש את זכותו נגד החייב.

בהוצאה לפועל קיימים בעלי תפקידים שונים כגון, בעלי תפקיד ביצועי, מנהל לשכת הוצאה לפועל ורשם ההוצאה לפועל- אשר בידיו סמכויות מנהליות ושיפוטיות והוא בעל התפקיד הבכיר ביותר.

בכדי לפתוח תיק בהוצאה לפועל יש להתבסס על  אחד מארבעה מסמכים (לחלופין)-

  • פסק דין.
  • משכון/ משכנתא.
  • שטר.
  • מסמך בכתב (לגבי חוב של עד 50,000 ₪).

ביצוע פסק דין

לאחר מתן פסק הדין, המוסמך להחליט לגבי אופן ביצועו הוא רשם ההוצאה לפועל ולא בית המשפט.

לאחר מתן פסק הדין, רשאי הזוכה לפתוח בהליכי ביצוע של פסק הדין על ידי הגשת בקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שיבחר. הגשת בקשה לביצוע פסק דין תיעשה רק לאחר שחלפו 30 יום ממועד מתן פסק הדין, אם לא נקבע בפסק הדין מועד אחר.

המסלול המקוצר בהוצאה לפועל

בתיקון לחוק ההוצאה לפועל נוסף מסלול חדש לגביית חובות של עד 10,000 ₪, “המסלול המקוצר”. במסלול זה נושה רשאי לפתוח תיק הוצאה לפועל לבד, ומערכת ההוצאה לפועל “תפעיל” את התיק ותנקוט בפעולות הנדרשות לצורך גביית החוב מיוזמתה. מסלול זה מוגבל מבחינת האמצעים בהם נוקטת הלשכה, הלשכה מתחייבת לרשום עיקולים ברכב, עיקולים בחשבון החייב וכן עיקולי צד ג’ (חשבון בנק) בלבד.

ביצוע משכון ומשכתנא

בלשכת ההוצאה לפועל ניתן לממש משכון מופקד או רשום.

הבקשה לביצוע משכון ומשכנתא דומה לבקשה לביצוע פסק דין, אך שונה מגביית חוב רגיל באשר  לסמכות רשם ההוצאה לפועל בנוגע למימוש החוב, שיקול הדעת של הרשם מוגבלת ככלל לטענת “פרעתי”.

בחוק ישנן הוראות סוציאליות שנועדו להקל על החייב במשכנתא המפגר בתשלומים של דירת מגורים. כך, בקשה למימוש משכנתא על דירת מגורים תוכל להיות מוגשת לאחר שחלפו שישה חודשים של פיגור בתשלום, וכן רק על החוב שבפיגור בלבד ולא על כל החוב. נוסף, לפני מכירת דירת מגורים  חובה, כך על פי התיקון לחוק, להעניק לחייב “דיור חלופי”- דירה או כסף לשכירת דירה אחרת (בלא שניתן יהיה להתנות על חובה זו- סעיף קוגנטי). הצדדים רשאים להתנות על משך תקופת הדיור החלופי ולקבוע שהחובה היא לספק דיור חלופי למשך 18 חודשים בלבד.

ביצוע שטר

אדם שבידו שטר חליפין, שטר חוב או שיק שלא נפרעו, מעמדם של אלו כפסק דין וניתן לפנות להוצאה לפועל על מנת לממשם.

תביעה על סכום קצוב

בהליכי הוצאה לפועל, תביעה על סכום קצוב היא אחת מאלה:

  • תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראיה בכתב.
  • תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב ישירות להוצאה לפועל מבלי לדון בתביעה בהליך של סדר דין מקוצר בבית המשפט. על המבקש לפתוח בתביעה על סכום קצוב לשלוח מכתב התראה לחייב, בדואר רשום, ולהתריע כי אם לא ישלם החייב את חובו בתוך 30 ימים מיום משלוח ההתראה, תוגש כנגד החייב הבקשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

תביעה על סכום קצוב כפי שהיא מוסדרת בסעיף 81א1 לחוק הוצאה לפועל התשכ”ז-1967, הינה תביעה שהיא אחת מאלה:

  • תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים שיש עליה ראייה בכתב.
  • תביעה הבאה מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

תנאי סף נוסף להגשת תביעה על סכום קצוב הוא שסכום התביעה אינו עולה על 50,000 ₪. במידה ומתקיימים התנאים שלעיל ניתן לבקש להוציא לפועל את התביעה במסגרת ההוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט מוסמך.

עוד קובע החוק, כי כתנאי להגשת בקשת הביצוע, על המבקש לבצע תביעה על סכום קצוב חלה חובת משלוח התראה בדואר רשום לנתבע בדבר כוונתו להגיש את התביעה על סכום קצוב לביצוע בהוצאה לפועל.

בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב תוגש ללשכת ההוצאה לפועל רק בחלוף 30 ימים ממועד משלוח ההתראה.

המגיש בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב רשאי להגישה לכל לשכת הוצאה לפועל שיבחר.

לבקשת ביצוע התביעה על סכום קצוב המוגשת ללשכת ההוצאה לפועל יש לצרף את המסמכים הבאים:

  • כתב התביעה ומסמכים התומכים בתביעה. באם מדובר בתביעה לסכום קצוב הנסמכת על חוזה או התחייבות בכתב יש לצרף את המסמך הכתוב, במידה ומדובר על תביעה הנסמכת על הוראת חיקוק, יש לציין את הוראת החיקוק עליה נסמכת התביעה.
  • העתק ההתראה ואישור משלוח בדואר רשום.
  • תשובת הנתבע להתראה באם השיב הנתבע להתראה.
  • ייפוי כוח של עורך דין- באם התובע מיוצג.

המצאת אזהרה

לאחר הגשת בקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל אזהרה לנתבע לפיה עליו לשלם את חובו או להגיש בקשה לצו תשלומים או להתייצב לחקירת יכולת, והכל- תוך 30 ימים.

את ההליכים כנגד החייב, כלומר את ביצוע התביעה על סכום קצוב, ניתן להתחיל רק לאחר המצאת האזהרה לחייב ורק לאחר שחלפה התקופה הקבועה באזהרה.

את הליכי הביצוע ניתן להתחיל, כאמור, רק לאחר המצאת האזהרה וכן, לאחר שהתובע המציא ללשכת ההוצאה לפועל מסמך המאשר את פרטי החייב או שמנהל לשכת ההוצאה לפועל אישר את נכונות פרטי החייב בעצמו.

הגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב

נתבע בתביעה על סכום קצוב רשאי להגיש התנגדות לבקשת הביצוע גם מהטעם שלא התקיימו בתביעה התנאים להגשתה כתביעה על סכום קצוב, וזאת- תוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה לידיו. להתנגדות יצורף תצהיר מאומת על ידי עורך דין וכן כל מסמך התומך בהתנגדות.

הנתבע יגיש את ההתנגדות, לפי בחירתו, ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה הבקשה לביצוע או ללשכת ההוצאה לפועל שליד בית המשפט המוסמך לדון בתביעה לפי כללי הסמכות המקומית שבתקנות סדר הדין האזרחי.

מרגע הגשת ההתנגדות, יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את התביעה ואת ההתנגדות לבית המשפט שליד הלשכה אליה הוגשה ההתנגדות.

לאחר העברת התביעה וההתנגדות לבית המשפט תתנהל התביעה כתביעה בסדר דין מקוצר. דין הבקשה לביצוע יהיה כדין כתב תביעה בסדר דין מקוצר ודין ההתנגדות יהיה כבקשת רשות להתגונן.

אם נדחתה ההתנגדות, ימציא הזוכה את ההחלטה או את פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל תוך 7 ימים ולשכת ההוצאה לפועל תמשיך בביצוע התביעה.

אם נתקבלה ההתנגדות, יימשכו ההליכים בבית המשפט כאילו נתקבלה בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.