אדם המואשם בעבירה פלילית איננו מסוגל להתגונן בבית המשפט מפני האישומים כנגדו ללא עזרה. ייצוג על ידי עורך דין פלילי חיוני לנאשמים, אך לא בכך מסתיים תפקידו של עורך הדין. עורך דין פלילי יכול לסייע גם בצעד החשוב של מחיקת רישום פלילי קיים. על חשיבות מחיקת רישם זה נדבר להלן.

הכתמת שמו הטוב של אדם ולא תמיד בצדק

המשמעות של רישום פלילי היא נרחבת ביותר. לצד עבריינים מועדים, כאלה שנחשבים לפנים מוכרות מאוד במשטרה, יש גם אזרחים שנחשבים לנורמטיביים או כאלה שחזרו למוטב ובכל זאת – תחת שמם קיים הכתם שנקרא רישום פלילי. הרישום הזה הוא סוג של תיעוד המפרט עבירות שונות, הרשעות, מאסרים, תיקים שלא נסגרו ותיקים שכן נסגרו. ומסתבר כי אפילו תיקים שנסגרו בשל חוסר מציאת ראיות לא מביאים למחיקת הרישום הפלילי במשטרת ישראל.

הרישום הזה הינו בעל השלכות לא פשוטות. למשל, הרישום מונע עיסוק במגוון עיסוקים ותפקידים וגם היחס הכללי של החברה הוא פעמים רבות מוטה ושלא בצדק. חשוב לדעת כי יש אף אנשים שבעבר נחקרו במשטרה אף מבלי שאשמתם הובאה לפני שופט ובכל זאת, נדמה כי מערכת הצדק בכל זאת בחרה להטיל בהם רבב והרישום הפלילי נקשר בשמם. ישנם תיקי חקירה פתוחים או אפילו סגורים, וכן תיקים שלא הבשילו לכדי כתב אישום ולמרות זאת, ישנו תיעוד המטיל ספק בשמו הטוב של האזרח.

מחיקת הרישום – מתי זה אפשרי

מעבר לעובדה שהרשעות פליליות נמחקות לאחר תקופה של זמן מעבר להתיישנות (על פי סוג העבירה ולמעשה בהתאם לאופי גזר הדין), ישנם מצבים שבהם ניתן לבצע מחיקה של הרישום הפלילי לאחר תקופה קצרה יותר. מי שיוצג על ידי עורך דין ובית המשפט קבע כי הוא זכאי וכי הוא חסר אשמה מבחינה פלילית, יימחק כל רישום לגביו.

מכיוון שרישום פלילי נותר על כנו גם אם תיקו של נאשם נסגר, חשוב לדעת כי יש מה לעשות. אם ישנו רישום פלילי בשל אי מציאת ראיות או בשל חוסר עניין ציבורי, עורך דין פלילי יכול להגיש בקשה לשינוי סיבת הסגירה של התיק. אם יוחלט אכן לשנות את עילת סגירתו של התיק ובמקום חוסר עניין לציבור, למשל, ייקבע כי נמצא היעדר אשמה מבחינה פלילית, יימחק הרישום.

אז מהו בעצם אותו רישום פלילי האם ניתן למחוק מין רישום שכזה ואם כן אז כיצד עושים זאת ?

נתחיל מההגדרה היבשה שאומרת שרישום פלילי הוא רישום אודות הרשעה ועונש שנפסקו על ידי בית המשפט ו או בית הדין הפלילי עבור עבירות פשיעה, צו מבחן, צו שבו התחייב האדם להימנע מעבירה כל שהיא, צווי עבודות שירות, קביעות בקשר לאי יכולת לעמוד לדין ועוד כלומר: כל ההרשעות ועונש שקבע בית המשפט או בין הדין הפלילי שעל פי חוק עונשה הוא מאסר של שלושה חודשים ומעלה מביאה יחד איתה רישום פלילי וזאת אפילו במידה והעונש הנ”ל נקבע בפועל על ידי השופט.
בנוסף על כך גם פסיקות של בית המשפט על מן צו או עונש כגון עבודות שירות או קצין מבחן ללא הרשאה וללא זיכוי יופיעו גם הם בתיק הרישום הפלילי.

דבר נוסף שעלינו לדעת הוא שישנן עבירות שאינן נחשבות כעבירות קשות הן מבחינת הציבור והן מצד הענישה, עבירות כמו עבירות בניה למיניהן, עישון סמים קלים וגניבה גם אם בסכום הפעוט ביותר, כל אלה כמובן בתנאי שהסתיימו בהרשאה ולא משנה עם נפסק עונש בפועל או על תנאי, אך הן עבירות פליליות לכל דבר ועניין והן נרשמות גם כן בתיק הרישום הפלילי ממש כמו עבירות קשות שבקשות , בשל כך ישנם אנשים שכלל לא מודעים לעניין ויכולים להודות בפשעים אלו מבלי להיות מודעים להשלכות של אותה הודעה לכן מומלץ להתייעץ עם עורך דין לפני הודעה בדבר עבירה כלשהו, שכן רישום פלילי עשוי למנוע מאדם להתקבל לעבודה בתחומים רבים כמו: סוכני ביטוח, עריכת דין, תפקידים ביטחוניים,  מפעלים גדולים ועוד…

האם אפשר למחוק רישום פלילי?

ברובם של המקרים חלה תקופת התיישנות ולאחר תום אותה תקופת התיישנות אכן אפשר למחוק את הרישום הפלילי או יותר נכון העבירה תעלם למעט מגופי חוק ובטחון כמו בתי משפט צבא ומשטרה אך ישנן עבירות חמורות שבגינן אי אפשר למחוק את הרישום הפלילי, עבירות כדוגמת רצח ועוד…

איך מוחקים את הרישום הפלילי?

ובכן, לכל הרשעה ישנה תקופת התיישנות ובסופה גם תקופת מחיקה, תקופת ההתיישנות אינה קבועה ונקבעת על פי גיל הנאשם, חומרת הפשע שביצע אותו הנאשם והזמן שחלף מאז ביצע אותו נאשם את הפשע וכמובן שבהתאם לחוק המרשם הפלילי ובהתאם לתקנת השבים ובסופה של תקופה זאת ועוד 10 שנים תגיע תקופת המחיקה שבתקופה זאת תחשב כהרשעה שנמחקה ואז רק גופי החוק והביטחון הספציפיים שנקבעו בחוק יוכלו לקבל מידע לגביה

כמובן שישנה דרך נוספת למחיקה של תיק הרישום הפלילי והיא בקשת חנינה מנשיא המדינה שזה זכאי לא רק לתת חנינה אלה גם לקצר את תקופות ההתיישנות והמחיקה  .

המאמר נכתב על ידי  עו”ד רפי שדמי .

חוק העונשין מגדיר את עבירת התקיפה וקובע כי :

“ המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.
ולעניין זה, הפעלת כוח – לרבות הפעלת חום, אור, חשמל, גז, ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי-נוחות.”

עבירות התקיפה מאופיינות בדרגות שונות של חומרה ובהתאם לכך לדרגות שונות של ענישה.

להלן סיווג עבירות התקיפה בהתאם לחומרתן, מן הקל לכבד:

תקיפה סתם: תקיפה שאינה גורמת חבלה או נזק קורבן. העונש בגין עבירה זו הוא עד שתי שנות מאסר.

תקיפה הגורמת לחבלה של ממש: תקיפה הגורמת לפציעה ממשית, חבלה או שטף דם או חבלה בעקבותיה נזקק הקורבן לטיפול רפואי. עבירה זו היא ברמה הבינונית והעונש בגינה הוא עד שלוש שנות מאסר.

גם במקרה של תקיפה לשם ביצוע פשע, גניבה או התנגדות למאסר, העונש הוא עד שלוש שנות מאסר.

תקיפה בנסיבות מחמירות: הינה עבירת התקיפה בדרגת החומרה הגבוהה ביותר. הנסיבות המחמירות יכולות להיות:

–          כאשר בתקיפה סתם או בתקיפה הגורמת חבלה ממשית נכחו שני אנשים או יותר שהתאגדו על מנת לבצע התקיפה. במקרה זה יוכפל העונש הקבוע בגין העבירה.

–          כך גם עבירות תקיפה בין בני משפחה ייחשבו לתקיפה בנסיבות מחמירות והעונש בצידן יוכפל.

גם תקיפת עובד ציבור, כדוגמת איומים על צוות רפואי בשל טענת רשלנות רפואית בלידה, נחשבת כעבירת תקיפה חמורה, כאשר מי שתוקף עובד ציבור והקורבן (עובד הציבור) הותקף בעקבות מילוי תפקידו, העונש לצד עבירת תקיפה זו יהיה עד חמש שנות מאסר.

 

נעצרתם שלא בצדק? בן משפחה שלכם נמצא במעצר עד תום ההליכים? חשוב מאוד לפעול. מומלץ ליצור קשר בהקדם עם עורך דין פלילי לקבלת ייעוץ משפטי והכוונה מקצועית.

ליווי מקצועי ואישי

משרדנו מקפיד על ליווי צמוד ללקוחותיו, על ייצוג מקצועי, אישי ודיסקרטי, ופועל בנאמנות, מסירות ונחישות למען לקוחותיו.

מיקום ויצירת קשר

אם אתם זקוקים לעורך דין פלילי, קיימת חשיבות לבחירת עורך דין פלילי בהתאם לאיזור המגורים, כך תוכלו לקבל סיוע מיידי מבלי לנסוע בכל פעם אל משרדו של עורך הדין.

זומנת לחקירה משטרתית? הוגש נגדך כתב אישום?  נעצרת בחשד לעבירה פלילית?

פנה בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בכל שאלה או עניין משפטי , ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני או לחילופין באמצעות הטופס המקוון, ואנו נשוב אליכם בהקדם

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

ייעוץ לפני חקירה במשטרה:

כל אדם עלול למצוא עצמו בסיטואציה קשה זו של חקירה במשטרה. הסיטואציה הינה מלחיצה שכן יחסי הכוחות בין המשטרה לחשוד אינם שווים. הנחקר לחוץ, חושש, אין לרשותו את בסיס הידע והנתונים שבפני החוקר, לעיתים החקירה “מגיעה לו בהפתעה” במצב בו שולפים אותו מביתו/ עבודתו, לעיתים גם מול משפחתו, השכנים, העובדים וכיו”ב.

לחשוד או ל”נחקר באזהרה”  אשר נחקר בתחנת המשטרה, בין אם זומן אליה והגיע לתחנת המשטרה בכוחות עצמו בין אם נעצר או עוכב ונלקח לתחנת המשטרה קיימת הזכות[1] ואולי ניתן לומר אף החובה להיוועץ בעורך דין פלילי טרם החקירה או במהלכה.

באופן עקרוני על השוטר לעדכן את החשוד הנחקר בזכויותיו לרבות בדבר זכותו להיוועץ עם עו”ד. החשוד יכול לבקש להיוועץ בעו”ד פלילי ועל החוקר לאפשר זאת באופן מיידי. הפגישה בין עו”ד הפלילי ללקוח הינה חסויה בחיסיון עו”ד לקוח.

מימוש זכות זו חשובה מאין כמותה שכן היא מאפשרת לחשוד לבסס קו הגנה ולשמוע מעורך דינו מהן האפשרויות העומדות בפניו ומה ההשלכה של כל אפשרות. עורך הדין הפלילי יסייע לחשוד להבין באילו סיטואציות הוא צפוי לעמוד וכיצד עליו לנהוג. עו”ד הפלילי גם יידע את החשוד כי כל דבר שיאמר עלול לשמש כראיה נגדו, ויפרט לנאשם את תרגילי החקירה בהם נוטה להשתמש המשטרה, עו”ד הפלילי יסביר וכי אין לפתח שיחות עם אף אחד גם לא ל”חברים” לתא (אשר עלולים להתברר כמדובבים), גם אם החוקר אמר לו ש”עכשיו הפסקה בחקירה”/ “שיחה פרטית”, וגם אם החוקר מבטיח הבטחות כאלה ואחרות, ובכללן הבטחות שקריות, התמורה לשיתוף פעולה מצד הנחקר.

לחשוד עומדת זכות השתיקה בחקירה, ואף על פי שהשתיקה מהווה חיזוק לראיות התביעה, במידה ויוגש כתב אישום. הרי שעורך דין  פלילי שייתן ייעוץ טרם חקירה וטרם מסירת הגרסה במשטרה יידע מתי נכון בכל זאת לממש את זכות השתיקה ומתי למסור גרסה שתהווה את קו ההגנה בהמשך.

גם אם החוקרים ינסו להפעיל תחבולות חקירה ויטענו כי עורך דין פלילי יסבך, ורצוי לשתף פעולה עם המשטרה, יש להתעקש ולהיפגש עם עורך דין פלילי טרם מסירת גרסא.

יודגש כי בית המשפט מייחס חשיבות רבה לגרסא הראשונה שניתנת על ידי החשוד, שינוי הגרסה תיחשב לעדות כבושה ומשקלה יהיה פחות. לכן חשוב לנקוט בקו הגנה רציף ואחיד ואמין מהתחלה.

במקרים רבים לאחר ייעוץ טרם חקירה או במהלך המעצר על ידי עו”ד פלילי כאשר הנחקר מוסר גרסה סדורה, ישתכנע החקור כי לא קיימת תשתית ראייתית להגשת כתב אישום בתיק, במקרים אחרים ישוחרר הנחקר מהמעצר באופן מיידי.

במידה ונעצרת פנה לעורך דין פלילי בהקדם האפשרי.

נעצרתם שלא בצדק? בן משפחה שלכם נמצא במעצר עד תום ההליכים? חשוב מאוד לפעול. מומלץ ליצור קשר בהקדם עם עורך דין פלילי לקבלת ייעוץ משפטי והכוונה מקצועית.

ליווי מקצועי ואישי

משרדנו מקפיד על ליווי צמוד ללקוחותיו, על ייצוג מקצועי, אישי ודיסקרטי, ופועל בנאמנות, מסירות ונחישות למען לקוחותיו.

מיקום ויצירת קשר

אם אתם זקוקים לעורך דין פלילי, קיימת חשיבות לבחירת עורך דין פלילי בהתאם לאיזור המגורים, כך תוכלו לקבל סיוע מיידי מבלי לנסוע בכל פעם אל משרדו של עורך הדין.

זומנת לחקירה משטרתית? הוגש נגדך כתב אישום?  נעצרת בחשד לעבירה פלילית?

פנה בהקדם לעורך דין המתמחה בתחום הפלילי.

הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו בכל שאלה או עניין משפטי , ניתן ליצור עמנו קשר טלפוני או לחילופין באמצעות הטופס המקוון, ואנו נשוב אליכם בהקדם

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

---

עבירות אלימות

תופעת האלימות התגברה בשנים האחרונות והפכה לשכיחה במדינת ישראל. אין צורך להכביר במילים על תופעות כגון דקירת אנשים במקומות בילוי, אלימות בכבישים ועוד תופעות אחרות ורבות. עבירות אלימות, גם הקלות שביניהן, נדונות בכובד ראש במערכת המשפטית. משום כך לחשוד/ נאשם בעבירת אלימות דרוש ייצוג הולם על ידי עורך דין המנוסה בתחום.

עבירות האלימות מוגדרות בחוק העונשין, כאשר קיים מדרג בין עבירות האלימות, וחומרת העבירה נבחנת בתוצאות הפגיעה שנגרמה לקורבן ותוך התחשבות ביסוד הנפשי של התוקף כוונה, רשלנות או קלות דעת.

במאמרי זה אתמקד בעבירות האלימות לדרגותיהן, מן הקל אל הכבד.

תקיפה

תוקף הוא אדם אשר מכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, בין במישרין בין בעקיפין, שלא בהסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.

הפעלת כוח יכולה להיות הפעלת חום, אור, חשמל, גז ריח או כל דבר או חומר אחר, אם הפעילו אותם במידה שיש בה כדי לגרום נזק או אי נוחות

אם כך, כל הפעלת כוח, ולו מינימאלית, אשר נעשית בניגוד להסכמת האדם- עלול להיחשב לתקיפה.

העונש בגין תקיפה “סתם” (תקיפה רגילה שלא הובילה לחבלה/ות),- עד 2 שנות מאסר.

תקיפה אשר נעשתה בצוותא, דינה- עד 4 שנות מאסר

ישנן תקיפות “סתם” אשר העונש שנקבע בצדם חמור יותר:

תקיפה במטרה לבצע פשע, לגנוב או להתנגד למעצר כדין, דינו- עד 3 שנות מאסר. אם במהלך התקיפות הללו נכחו 3 או יותר שחברו בצוותא, דינם- עד 5 שנות מאסר.

תקיפת עובד ציבור:

התוקף עובד ציבור בקשר למילוי תפקידו, דינו- עד 3 שנות מאסר.

אם נעשתה התקיפה תוך שימוש בנשק חם או קר או שהתוקף התכוון להכשיל את עובד הציבור בתפקידו או כאשר נעשתה התקיפה בצוותא, דינו- עד 5 שנות מאסר.

הגדרת “עובד ציבור”- כל הנותן שירותים לאזרח מטעם גוף ציבורי או ממלא תפקיד ציבורי כל כלשהו, כדוגמת רופא, ואז כדאי לפנות לעורך דין רשלנות רפואית .

תגרה

השתתפות שלא כדין בתגרה במקום ציבורי- עד שנת מאסר. 

תקיפה הגורמת חבלה של ממש

התוקף את חברו וגורם לו חבלה של ממש, דינו- עד 3 שנות מאסר.

“חבלה”- מכאוב, מחלה או ליקוי גופניים, בין אם הם קבועים ובין אם עוברים.

התוקף וגורם לחבלה של ממש כאשר התקיפה התרחשה בצוותא, דינו- עד 6 שנות מאסר.

פציעה

הפוצע אדם שלא כדין, דינו- עד 3 שנות מאסר.

“פצע”- חתך או דקירה המבתרים או בוקעים כל קרום חיצוני של הגוף.

הפוצע תוך שימוש בנשק חם או קר או כאשר מדובר בתקיפה בצוותא, דינו- עד 6 שנות מאסר.

חבלה חמורה

התוקף אדם וגורם לו חבלה חמורה, דינו- עד 7 שנות מאסר.

“חבלה חמורה”- חבלה העולה כדי חבלה מסוכנת, או הפוגעת או עלולה לפגוע קשות או לתמיד  בבריאות הנחבל או בנוחותו, או המגיעה כדי מום קבע או פגיעת קבע או פגיעה קשה באחד האיברים, הקרומים או החושים החיצוניים או הפנימיים.

החובל חבלה חמורה תוך שימוש בנשק חם או קר או תוך תקיפה בצוותא, דינו- עד 14 שנות מאסר.

שוד

הגונב דבר, ובשעת הגניבה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות או להתגבר עליה לשם גניבת הדבר.

דינו- עד 14 שנות מאסר

המדובר אם כך בעבירת רכוש, אשר גם נמצאת בחלק של עבירות הרכוש בחוק הפלילי, אך מדובר בעבירה המשלבת בתוכה יסודות של עבירת אלימות.

שוד בנסיבות מחמירות

השודד תוך שימוש בנשק או מכשיר אשר עלול לסכן או לפגוע, או שודד בצוותא או שהכה או פצע או השתמש באלימות כלפי אדם בשעת השוד או בתכוף לאחריו או לפניו, הרי הוא מבצע שוד בנסיבות מחמירות.

דינו- עד 20 שנות מאסר.

התייחסות המחוקק לעבירת השוד היא מחמירה, כיוון שהשודד פוגע גם בקניינו וגם בגופו של האדם.

חבלה בכוונה מחמירה

סעיף 329 לחוק העונשין קובע כי:

העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו – עד 20 שנות מאסר.

(1) פוצע אדם או גורם לו חבלה חמורה, שלא כדין.

. (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר

. (3) גורם שלא כדין להתפוצצותו של חומר נפיץ

(4) שולח או מוסר לאדם חומר נפיץ או כל דבר מסוכן או מזיק אחר או גורם לאדם שיקבל כל חומר או דבר כאמור.

(5) מניח, בכל מקום שהוא, חומר מרסק או נפיץ או נוזל משתך.

(6) זורק על אדם חומר או נוזל כאמור בפסקה (5), או משתמש בהם על גופו בדרך אחרת.

עבירות המתה

בחוק העונשים קיימות מספר עבירות המתה, כאשר השוני ביניהן נעוץ ביסוד הנפשי של מבצע העבירה.

אבחן את עבירות ההמתה על פי מדרג מן הקל לכבד:

גרם מוות ברשלנות

הגורם ברשלנות למותו של אדם, דינו- עד 3 שנות מאסר.

היסוד הנפשי אצל מבצע העבירה הנו רשלנות. המבצע לא התכוון לגרום למותו של אדם, אך לא פעל באופן בו היה פועל ה”אדם הסביר” בסיטואציה דומה, ובשל כך, גרם למותו של אדם.

הריגה

הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ודינו- עד 20 שנות מאסר.

היסוד הנפשי בעבירת ההריגה הנו כל סוג של מחשבה פלילית, כך שהגורם למותו של אדם תוך אדישות, קלות דעת או כוונה- יואשם בהריגה.

רצח

סעיף 300 לחוק העונשין עוסק בעבירת הרצח וקובע כך:

א.      “העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד:

1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו;
2.  גורם בכוונה תחילה למותו של אדם;
3.  גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה;
4.  גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש.”

בעבירת הרצח ה”רגילה”, היסוד הנפשי הנדרש לשם התגבשות העבירה הנו “כוונה תחילה”. עם זאת בנסיבות מסויימות כפי שמפורט בסעיפים קטנים 1,3,4, אין צורך ביסוד נפשי של כוונה תחילה על מנת לגבש את עבירת הרצח.

עבירת הרצח נחשבת לחמורה ביותר, המדובר בנטילה מכוונת של נפש האדם, ובפגיעה הכי חמורה בגופו של האדם.

“כוונה תחילה” היא בעצם מחשבה מוקדמת של אדם המחליט לרצוח את הקורבן “בדם קר”, וכן הכנה מוקדמת לקטילת חיי הקורבן, זאת ללא התגרות מוקדמת או קינטור מצד הנרצח.

לצד חומרת העבירה עומד עונש חמור, דין הרוצח- מאסר עולם ועונש זה בלבד. כלומר לבית המשפט אין כל שיקול דעת, וכלן מי שיורשע בעברית הרצח ייאסר למשך כל חייו, אלא אם כן יזכה לחנינה של הנשיא. חנינה אשר יכולה להינתן רק לאחר שנות מאסר ארוכות.

החריגים

כאשר המורשע ברצח היה נתון בשעת המעשה תחת הפרעה נפשית או בשל ליקוי בכושרו השכלי הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת להבין את אשר הוא עושה או את הפסול שבמעשהו, או שלא יכול היה להימנע מעשיית המעשה, ניתן להטיל עליו עונש קל יותר מאשר מאסר עולם. כך גם לגבי מי שהיה קטין ביום ביצוע העבירה.

עבירות מין ועבירות אלימות במשפחה

 

ככלל מדובר גם כן בעבירות אלימות. אך מדובר בעבירות אלימות בעלי מאפיינים מיוחדים, ולכן בחרתי להרחיב על עבירות אלו במסגרת מאמר נפרד.

לסיכום

עבירות אלימות ותקיפה – מהקל אל החמור

א.      תקיפה ללא חבלה לקורבן- עד 2 שנות מאסר.

ב.      תקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה הגורמת לקורבן לפציה- עד 3 שנות מאסר.

ג.        תקיפה בנסיבות מחמירות- עבירת תקיפה בדרגה גבוהה, כאשר היו שניים או יותר אשר חברו לבצע את מעשה התקיפה. והעונש על כך הוא מכפלת העונש הקבוע בחוק.

נסיבה מחמירה נוספת היא גם כאשר התקיפה מתבצעת כנגד בני משפחה או בני זוג.

ברור כי האשמה בעבירה פלילית הנה דבר חמור וקריטי. ולכן על החשוד בביצוע עבירה פלילית של אלימות או תקיפה להסתייע בהקדם בשירותי עורך דין פלילי אשר יכול להיטיב את מצבו של החשוד. עורך דין פלילי בקיא בחוקים ובאפשרויות השונות העומדות לפתחו של החשוד, ויכול לסייע לו לצאת ממצב קשה זה במינימום נזקים  לחשוד/ נאשם.

למידע נוסף על לימודי גישור באתר הפקולטה לחצו.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

עבירות מין

עבירות הקשורות בגופו של הקורבן, בעלות הקשר מיני, ובשל כך נחשבות גם כחמורות מאד, כך גם העונשים הקבועים בצדם.

מאמר זה יתייחס למושגים בסיסיים בעבירות מין ויסקור את עבירות המין העיקריות ואת העונשים שניתן להטיל בגינן ואת סדרי הדין הייחודיים הקיימים בעבירות המין.

בספקטרום עבירות המין ניתן למצוא עבירות הנחשבות כחמורות יותר, ועבירות הנחשבות “קלות” יותר. כך עבירות כמו אונס ומעשה סדום נחשבות לחמורות יותר, בעוד מעשים כמו מעשה מגונה באדם או מעשה מגונה בפומבי.
בנוסף, הטרדה מינית בעבודה חמורה גם אם לא התרחש מעשה סדום.

כאשר הקורבן או קטין או כאשר העבירות נעשות תוך כדי שימוש באלימות או באיומים, העבירות ייחשבו כחמורות יותר.

בישראל מרבית עבירות המין מוגדרות בחוק העונשין, התשל”ז- 1977 (להלן- “החוק”) עבירות מין נוספות מוגדרות בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ”ח- 1998 (להלן- “החוק למניעת הטרדה מינית”).

אונס

על פי הגדרת סעיף 345 לחוק העונשין זה, אדם ייחשב כמבצע עבירת אינוס, אם הוא:

“בועל אשה –
(1) שלא בהסכמתה החופשית;
(2) בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה;
(3) כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה 14 שנים, אף בהסכמתה; או
(4) תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה הסכמה חופשית;
(5) תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית.”

דינו של האונס, עד 16 שנות מאסר.דין עבירת אונס בנסיבות מחמירות יכול להיות עד 20 שנות מאסר.

אם כך עבירת האינוס מתקיימת מקום בו אדם בועל אשה שלא בהסכמתה החופשית, או אם אין מדובר בהסכמה “אמיתית” הן מפאת שהושגה במרמה והן בשל אי מסוגלותה להסכים הסכמה חופשית ומדעת בשל קטינותה ( לעניין זה, קטינה הינה אשה מתחת לגיל 14).

חשוב להדגיש, כי בניגוד למקובל לחשוב, עבירת האונס לא מתבצעת רק כאשר מתקיים אקט בו האונס מחדיר את איבר מינו לאיבר מינה של האשה, אלא גם החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האשה תיחשב כאונס.

בעילה אסורה בהסכמה

סעיף 346 קובע כי אם גם כאשר האשה נתנה הסכמתה למעשה, אך הסכמתה אינה כשרה בעיני בית המשפט, הרי שהמעשה יחשב כבעילה אסורה.

כך, ייחשבו בעיךה אסורה בהסכמה המקרים הבאים:

• בעילת קטינה שמלאו לה ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לה שש עשרה שנים, והיא אינה נשואה לבועל.
• בעילת קטינה שמלאו לה שש עשרה שנים וטרם מלאו לה שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך או השגחה, או תוך הבטחת שווא לנישואין.
• בעילת אישה שמלאו לה שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות או עקב הבטחת שווא לנישואין תוך התחזות כפנוי למרות היותו נשוי.

בסעיף 353 נקבע סייג לפיו תינתו הגנה לנאשם מקום בו הבדל הגילים בינו לבין הקטין אינו עולה על שלוש שנים, או אם הקטין הסכים למעשה ואם המעשה נעשה במהלך יחסי רעות רגילים וללא ניצול מעמדו של הנאשם.

העונש על עבירות מסוג זה נע בין 3-5 שנות מאסר.

מעשה סדום

העבירה מוגדרת בסעיף 347 לחוק.

הדעה הרווחת היא כי רק הכנסת איבר המין הגברי לפי הטבעת תיחשב כאונס. גם דעה זו הינה טעות. בפועל כל החדרה של איבר מאיברי הגוף, או חפץ לפי הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפי של אדם ייחשב כמעשה סדום.

באם מעשה הסדום בוצע בנסיבות לפי סעיף 345, היינו, אם מעשה הסדום בוצע בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, באיום בנשק, תוך גרימת חבלה גופנית, תוך התעללות באשה לפני, אחרי או בזמן מעשה הסדום, או בנוכחות אחר או אחרים אשר חברו ביחד לביצוע המעשה, העונש הינו עד 20 שנות מאסר.

מעשה מגונה

סעיף 348 מגדיר מעשה מגונה כפעולה מינית, שאינה בעילה, הנעשית ללא הסכמת אחד הצדדים. כאשר המעשה נעשה “לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים”. הגדרה זו מכסה מגוון רחב של מעשים.

הוראות חוק מיוחדות בעבירות מין:

התיישנות

ככלל התיישנות עבירת פשע הינה 10 שנים מיום ביצוע העבירה.

בשונה מכך, קובע המחוקק, כי בעבירות מין חמורות אשר בוצעו בקטינים, יחלו למנות את תקופת ההתיישנות ממלאות 28 שנים לקטין. הלכה למעשה, בחלק מעבירות המין החמורות ניתן יהיה להגיש כתב אישום כאשר גילו של הקורבן הקטין הוא כבר 38.

עם זאת, החוק קובע כי אם עברו 10 שנים ויותר מאז שבוצעה עבירת המין בקטין, יהיה צורך באישור היועמ”ש לצורך הגשת כתב האישום.

עונש מינימום

עוד קובע החוק, כי העונש שיוטל על המורשע בעבירות מין חמורות, לא יפחת מרבע מהעונש המירבי שנקבע לאותה עבירה. אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו.

נוסף, קובע החוק כי בעבירות מין חמורות, לא יוטל עונש המאסר כולו כמאסר על תנאי. אלא בהינתן טעמים מיוחדים.

חקירה על עבר מיני

כאשר מדובר בכתב אישום בגין עבירות מין, לא ירשה בית המשפט את חקירת המתלוננת בדבר עברה המיני, אלא אם כן הדבר נחוץ בכדי למנוע עיוות דין של הנאשם.

עדות ילד בפני חוקר ילדים

ילד שטרם מלאו לו 14 שנים, ועליו להעיד בבית המשפט בנוגע לעבירות מין או אלימות חמורה, ניתן יהיה להעיד את הילד רק באישורו של חוקר הילדים.

אם סבור החוקר, כי עדות הילד בבית המשפט עלולה לגרום לו נזק נפשי, לא יתיר חוקר הילדים את עדותו של הילד בפני בית המשפט, והחוקר יעיד במקום הילד. שיקול הדעת הינו בידי חוקר הילדים.

הטרדה מינית

התנהגות באמצעותה גורם המטריד אי נעימות על רקע מיני למוטרד. בישראל מוסדר הנושא בחוק למניעת הטרדה מינית וקובע התנהגויות שהו בגדר הטרדה מינית:

• סחיטה באיומים לעשיית מעשים בעלי אופי מיני.
• מעשים מגונים- הסעיף מפנה לעבירה הפלילית הקיימת בחוק העונשין.
• הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, כאשר המוטרד מראה למטריד כי אינו מעוניין בכך. במקרים בהם קיימים יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול, הצעות חוזרות אלו יחשבו להטרדה גם אם לא הראה המוטרד כי אינו מעוניין בהצעות מסוג זה.
• התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניות המוטרד, כאשר המוטרד הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות. כאשר קיימים יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפולף יחשבו התייחסויות אלה להטרדה מינית גם אם לא הראה המוטרד למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות כאמור.
• התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או מיניותו, לרבות נטייתו המינית.

עבירת מין מהווה עבירה פלילית כך שניתן להגיש כתב אישום ולהעמיד את התוקף לדין בגין העבירה הפלילית. אך היא גם עוולה אזרחית, ולכן רשאי המותקף לתבוע פיצוי על הנזק שנגרם לו בשל העוולה.

במידה והואשמתם או נקראתם לחקירה בגין עבירת מין, יש לפנות לעורך דין באופן מיידי ככל שניתן. זאת על מנת להימנע מטעויות קריטיות אשר נעשות בהתחלה, וקשה מאד לתקנן בהמשך והמחיר בגינן עלול להיות גבוה. תפקיד עורך הדין הפלילי הוא להנחות את הנאשם כיצד עליו להתנהל במצב זה וכיצד עליו להימנע מטעויות אשר בהמשך קשה עד בלתי אפשרי לתקנן. עורך הדין הפלילי יכול למנוע מעצר ואף הגשת כתב אישום בעתיד.

יש לזכור כי המתלונן או המתלוננת כבר  מלווה בעו”ד, וכי ההשלכות בגין האשמות מסוג זה עלולות להיות חמורות באופן משמעותי לחיי הנאשם.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

כללי

קיימים תיקים רבים בנוגע לעבירות הסמים למיניהם, ובמיוחד בעבירות של “סמים קלים”. תיקים אלו לא מוגבלים דווקא לעולם הפשע, וישנם אנשים נורמטיביים רבים העושים שימוש בסמים. לכן חשובה פי כמה וכמה עבודת עורך דין פלילי אשר יסביר כי החשוד בעבירה הנו אדם נורמטיבי ועל כן, השימוש בסם לשימוש עצמי מהווה מעידה יחידה.

עבירות הסמים והעונש שבצדן הוסדרו בפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) התשל”ג- 1973(להלן- “הפקודה”), החוק מונה עבירות סמים שונות כגון: ייצור סם, החזקת סם, שימוש בסם, סחר בסמים והדחת קטינים לשימוש בסם.

הימצאות כלים המשמשים להכנת או לצריכת הסמים עלולה להוות עבירה אשר עונשה כאילו היה הסם עצמו ברשות החשוד.

החוק עצמו אינו מבחין בין עבירות של סמים קשים לבין עבירות של “סמים קלים”. אך הלכה למעשה, בתי המשפט והפרקליטות, אשר מודעים לשוני בנזקים, כן מפרידים בין סמים כגון מריחואנה וחשיש המוגדרים כ”סמים קלים”, לבין סמין כגון הרואין, קוקאין, אקסטזי וכיו”ב המוגדרים כסמים קשים. הפרדה זו באה ידי ביטוי בעונש שבצד העבירות השונות ובנושא התיקים שיגיעו בפועל לפתחם של בתי המשפט.

במקרים רבים תיק בגין עבירת “סמים קלים” ייסגר ולא יגיע בסופו של יום לדיון בבית המשפט. בעיקר במקרים בהם יוכיח החשוד/ נאשם כי הינו אדם נורמטיבי, וכי זו מעידתו היחידה. במקרה כזה המערכת תסתפק בטיפול מניעתי של הישנות עבירות הסמים.

כך לדוגמא, עמדה זו באה ידי ביטוי בהנחיות היועמ”ש בנוגע להגשת כתב אישום כנגד העובר לראשונה עבירה של שימוש עצמי בסמים קלים: “ברי, כי על כל מדיניות האכיפה להיות אחידה ושוויונית, על בסיס ארצי וכלל מערכתי, ואין כל מקום להנחיה להימנע מפעולות אכיפה. כאמור עם זאת, משיקולים של עניין ציבורי יש מקום למדיניות שלא תמצה עם אדם נורמטיבי (שאין לו עבר פלילי מעבר לנושא הנדון) את הדין בתפיסת הסם הראשונה ובכמות קטנה, כאשר המדובר במריחואנה או חשיש לשימוש עצמי. על גורמי החקירה והתביעה לפעול, אפוא, לקיום שוויון ואחידות בטיפול בתביעה בשימוש ראשון בסמים קלים. הנחיה זו מתווה קווים מנחים לכך”.

ענישה

בפקודת הסמים המסוכנים נקבע כי העונש בגין החזקה ושימוש לצריכה עצמית הנו עונש מאסר לתקופה מקסימאלית של  3 שנים.

עונש של עד 20 שנות מאסר יוטל בגין עבירות סמים של ייצור, הכנה, הפקה, ייצוא ומסחר.

כמן כן, קובעת הפקודה עונש של עד 25 שנות מאסר בגין נתינת סם מסוכן לקטין, שידול קטין להשיג סם ושידול קטין להשתמש בסם מסוכן.

עוד, כפי שיפורט להלן, ניתן לחלט רכוש, להטיל קנסות, לפסול רישיון נהיגה ורישיון רכב, רישיון מקצוי ועסק או כל רישיון אחר. כן, ניתן לפסול או לתפוס דרכון ישראלי.

שימוש לצריכה עצמית – כמויות

סם ייחשב כנועד לשימוש עצמי, כך לפי הפקודה, אם אינו עולה על הכמות כפי שמפורט בטבלה שלהלן:

החזקה היא כי החזקת חומר בכמות זו ומתחתיה הינה לשימוש עצמי, ובאם התביעה טוענת כי מדובר בעבירה של סחר, עליה נטל ההוכחה. באם כמות החומר עולה על המצויין לעיל, הרי שהחזקה היא כי אין מדובר בכמות לצריכה עצמית, והנטל על החשוד להפריך חזקה זו.

עוד נקבע בפקודה כי ניתן לחלט את רכושו של מי שהורשע בעבירה של סחר בסמים. המדובר בכל רכוש אשר שימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע עבירות הסמים, או רכוש אשר הושג כשכר על עבירות הסמים או כתוצאה מביצועה של עבירות הסמים, או שיועד לכך.

כמו כן, כפי שראינו לעיל, קיימת בפקודה אפשרות של חילוט רכוש שהושג כתוצאה של עבירות סמים, הטלת קנסות, פסילת רישיון נהיגה ורישיון רכב, רישיון מקצוע ועסק או כל רישיון אחר וכן פסילת החזקת דרכון ישראלי ותפיסתו, במקרים כאלה רצוי להתייעץ עם עו”ד תאונות דרכים ותחבורה.

בדיקת סמים

לרוב הבדיקה המקובלת לאיתור שימוש בסמים היא בדיקת שתן.

לאור השוני המהותי ברמת הענישה, אשר יכול לנוע, כאמור, מ3 ועד 25 שנות מאסר, חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין, על מנת שזה יסייע בהצגת האירוע באור הנכון מתוך מטרה לשנות את חומרת העבירה כבר בשלב החקירה, ולכל הפחות לסייע בענישה מופחתת בבית המשפט.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

עבירות רכוש:

ככלל, עבירות רכוש הינן כל סוג של גניבה, פריצה, שוד, נטילה, נשיאה ובעלות על כל סוג של קניין של אדם אחר ואשר נעשות בכוונת תחילה. עבירות רכוש יכולות להיות גרימת נזק לרכוש שנמצא בשימוש כוחות הביטחון. עבירות הרכוש והעונש שלצידן מוסדרות בפרק י”א לחוק העונשין התשל”ז- 1977 (להלן- “החוק”). חשוב לציין, כי מטרת המחוקק הייתה לתת ביטוי להגנה על רכושו של האדם. עבירות רכוש מהוות פגיעה בזכויות יסוד של האדם, ולכן הן גם זוכות ליחס מחמיר מבתי המשפט.

במאמר זה אתמקד בעבירות הרכוש העיקריות שהן: גניבה, שוד, פריצה והתפרצות על נגזרותיהן וכפי שהן מוסדרות בחוק.

סעיף 383 לחוק דן בעבירת הגניבה:

גניבה:
” אדם גונב דבר אם הוא —
(א(
(1) נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע;
(2) בהיותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר
)ב) …
)ג) לענין גניבה —
(1) “נטילה” – לרבות השגת החזקה –
(א) בתחבולה;
(ב) בהפחדה;
(ג) בטעות הבעל ובידיעת הנוטל שההחזקה הושגה כך;
)ד) במציאה, אם בזמן המציאה מניח המוצא שאפשר באמצעים סבירים לגלות את הבעל;
(2) “נשיאה” – לרבות הסרת דבר ממקומו, ובדבר המחובר – הסרתו לאחר ניתוקו הגמור;
(3) “בעלות” – לרבות בעלות חלקית, החזקה, זכות החזקה או שליטה;
(4) “דבר הניתן להיגנב” – דבר בעל ערך שהוא נכסו של אדם, ובמחובר למקרקעין – לאחר ניתוקו מהם.”

לשון אחרת, גניבה הנה נטילת רכושו של האחר, שלא בהסכמתו של האחר ובחוסר תום לב של הנוטל, כאשר אותו נוטל לא מתכוון בשעת הנטילה להשיב את הרכוש לבעליו או למחזיקו כדין.

בסעיך 384 לחוק, נקבע כי דינו של הגונב הינו: “מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע לגניבה עונש אחר מחמת נסיבותיה או מחמת טיבו של הדבר שנגנב.”

אם כך, העונש המקסימאלי בצד עבירת הגניבה הינו 3 שנות מאסר. אלא אם כן בוצעה הגניבה בנסיבות מחמירות או מקלות באופן מיוחד.

גניבה בידי עובד

סעיף 391 מסדיר את עבירת הגניבה ממעסיק וקובע כי:

“עובד הגונב דבר שהוא נכס מעבידו, או שהגיע לידי העובד בשביל מעבידו, וערכו עולה על אלף שקלים חדשים, דינו – מאסר שבע שנים.”

המדובר אם כך, בתת-קטגוריה של עבירת הגניבה, אך היא חמורה יותר, ואף העונש שבצידה חמור יותר- מאסר עד 7 שנים, מה שהופך את העבירה להיות מוגדרת כ”פשע”, זאת, בשל העובדה כי לא רק זה שהאדם פוגע ברכושו של אחר, אלא גם פוגע ביחסי האמון המיוחדים המתקיימים בין עובד למעסיק, יחסי אמון המתבטאים בכך שהמעסיק נותן אמון בעובד ומאפשר לו גישה לרכוש העסק, בעוד שהעובד מנצל עובדה זו ומועל באמונו של המעביד.

לעבירה זו נוספו 2 יסודות עובדתיים מעבר לעבירת הגניבה הרגילה:

1. על העובד לגנוב נכס השייך למעבידו ושיתקיימו יחסי עובד- מעביד.
2. שווי הנגנב יעלה על 1,000 ₪.

באין התקיימות היסודות הנוספים, תיחשב העבירה לעבירת גניבה לפי סעיף 383, עבירת גניבה רגילה.

שוד:

עבירת השוד מוסדרת בסעיף 402 לחוק ותוכנו הוא:

” (א) הגונב דבר, ובשעת מעשה או בתכוף לפניו או לאחריו מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס כדי להשיג את הדבר הנגנב או לעכבו אצלו או כדי למנוע התנגדות לגניבת הדבר או להתגבר עליה, הרי זה שוד, ודינו של השודד – מאסר ארבע עשרה שנים.
(ב) היה השודד מזויין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או שהיה בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו הוא פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו, דינו – מאסר עשרים שנים.”

עבירת השוד אם כך כאשר אדם גונב דבר, ובנוסף מבצע או מאיים לבצע מעשה אלימות באדם או בנכס על מנת להשיג את הנגנב, לעכבו אצלו, או כדי למנוע או להתגבר על התנגדות לגניבה

 בסעיף ב’ מדובר על ביצוע עבירת השוד בנסיבות מחמירות, הנסיבות המחמירות יכולות להיות עובדת היותו של השודד מזויין בנשק או מכשיר אשר עלול לסכן או לפגוע. או היות השודד בחבורה, או כאשר השודד פצע, הכה או השתמש באלימות כלפי גופו של האדם,.

היותו של השודד מזוין בנשק או במכשיר שיש בהם כדי לסכן או לפגוע, או היותו בחבורה, או שבשעת השוד או בתכוף לפניו או לאחריו השודד פצע אדם, הכהו או השתמש באלימות אחרת כלפי גופו – יהפוך את השוד כבוצע בנסיבות מחמירות.

המחוקק רואה בעבירת השוד עבירה חמורה מאד, וזאת בשל כך שהעבירה משלבת יסודות של עבירת רכוש וגם יסודות של עבירת אלימות. כך שהשודד פוגע גם בגופו וגם בקניינו של אדם.

ביטוי לחומרת העבירה בעיני המחוקק ניתן למצוא בעונש שבצד העבירה- העונש המקסימאלי הקבוע בגין עבירת שוד הינו 14 שנות מאסר, ואם בוצע השוד בנסיבות מחמירות, העונש המקסימאלי הקבוע בחוק הינו 20 שנות מאסר.

דרישת נכס באיומים

עבירה זו מוסדרת בסעיף 404 לחוק:

” הדורש מאדם דבר ערך בכוונה לגנבו, תוך שימוש באיומים או בכוח, דינו – מאסר חמש שנים; נעברה העבירה כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו – מאסר עשר שנים.”

דרישה מאדם למסור דבר ערך, מתוך כוונה לגנבו תוך שימוש באיומים או שימוש בכוח. דין הדורש- 5 שנות מאסר. אם עבירה זו בוצעה תוך שימוש בנשק חם או קר- יוכפל עונש המאסר לעד 10 שנות מאסר.

פריצה והתפרצות:

סעיף 405 קובע כי:

” (א) השובר חלק חיצוני או פנימי של בנין, או פותח – במפתח, במשיכה, בדחיפה, בהרמה או בכל דרך אחרת – דלת, חלון, תריס או כל דבר שנועד לסגור או לכסות פתח בבנין או פתח הנותן מעבר מחלק לחלק בבנין, נקרא פורץ.
(ב) המכניס לבנין חלק מגופו או מן הכלי שהוא משתמש בו, נקרא נכנס.
(ג) הפורץ ונכנס או פורץ ויוצא, נקרא מתפרץ.
(ד) הנכנס לבנין באיום, בתחבולה, או בקנוניה עם אדם שבבנין, או נכנס לארובה או לפתח אחר של הבנין העומד פתוח דרך קבע לצורך מסויים וכרגיל אינו נועד לשמש לכניסה, רואים אותו כאילו פרץ ונכנס.”

כניסה והתפרצות למקום מגורים או תפילה:

סעיף 406 לחוק קובע כך:

“(א) הנכנס למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו – עד 5 שנות מאסר.

(ב) המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א) בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו – עד 7 שנות מאסר.”

התפרצות לבניין או ממנו שאינו מקום מגורים או תפילה (לרוב יהיה מדובר בבית עסק):

407. ” (א) המתפרץ לבנין שאינו משמש בית מגורים ולא מקום תפילה, או לבנין שהוא אמנם סמוך לבית מגורים ומוחזק יחד עמו אך איננו חלק ממנו, בכוונה לבצע בהם גניבה או פשע, דינו – עד 5 שנות מאסר.

(ב) המתפרץ לבנין כאמור בסעיף קטן (א) ומבצע בו גניבה או פשע, או מתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע, דינו – עד 7 שנות מאסר.”

כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות

סעיף 408 קובע: ” נעברה עבירה לפי סעיפים 406 או 407 כשהעבריין נושא נשק חם או קר, דינו -כפל העונש הקבוע לעבירה.”

נראה כי המחוקק רואה את עבירת ההתפרצות בחומרה בשל כך כי לא רק הפורץ פוגע ברכושו של האחר, אלא אף מגדיל לעשות ומבצע זאת בשטחו הפרטי של האזרח. כך פוגע הפורץ בפרטיותו של האדם ומערער את תחושת הבטחון האמורה להיות לאזרח בביתו.

מעצר עקב ביצוע עבירות רכוש

כפי שפורט במאמרים הנוגעים למעצרים, בבואו של בית המשפט לפסוק בעניין מעצרו של אדם הוא בוחן אם מתקיימים התנאים למעצר, בין היתר נבחנת שאלת התקיימות עילת מעצר, בראש ובראשונה עילת מעצר בשל מסוכנות לביטחון המדינה, הציבור או אדם.

בית המשפט קבע בשורה של החלטות, כי עבירת רכוש כשלעצמה אינה מקימה עילת מסוכנות. עם זאת, בנסיבות מסוימות, כמו עבירות המבוצעות בצורה שיטתית, או כאשר העבירה מתבצעת בתחכום ואמצעים מיוחדים, או כאשר לחובת הנאשם עבר פלילי או מאסרים מותנים בשל עבירות דומות וכיו”ב, נסיבות אלו עלולות הקים עילת מעצר של מסוכנות, וזאת אף על פי שמדובר בעבירת רכוש.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

שחרור ממעצר

“מעצר עד תום ההליכים”

ההוראות הנוגעות לדיני מעצרים קיימות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ”ו- 1996.

מעצר הוא כליאה של אדם על ידי נציגי השלטון שלא למטרת ענישה, אלא לשם הגבלת תנועתו של אדם בשל שיקולים מסוימים הקרויים גם “עילות מעצר” כפי שיפורט בהמשך.

ישנם סוגים שונים של מעצרים, מעצר לפי צו, מעצר ללא צו על ידי שוטר, מעצר מנהלי, מעצר צבאי וכיו”ב.

במאמר זה אפרט בעניין המעצר שלאחר הגשת כתב האישום, היינו, מעצר נאשם עד תום ההליכים.

בית המשפט לו נתונה הסמכות לדון במעצר עד תום ההליכים הינו בית המשפט שהוסמך לדון את הנאשם על פי כתב האישום.

עם הגשת כתב האישום, רשאי בית המשפט לצוות על מעצרו של נאשם עד תום ההליכים המתקיימים נגדו, דהיינו, עד לסיום המשפט בעניינו, בהתקיים כל התנאים שלהלן:

התנאים למעצר עד תום ההליכים

1. קיימת עילה למעצר עד תום ההליכים.
2. קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה.
3. היעדר חלופת מעצר- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר שפגיעתה בחשוד פחותה- כגון: קביעת ערובה וכדומה
4. הנאשם מיוצג.

 (יצויין כי, לפחות באופן פורמאלי, ניתן לעצור נאשם עד תום ההליכים בגין כל עבירה, גם בגין עבירה מסוג חטא).

עילות המעצר דומות לעילות המעצר הקיימות במעצר עד ימים, ועליהם פירטתי במאמר העוסק במעצר הימים.

קיימות גם עבירות היוצרות חזקת מסוכנות, ועל הנאשם מוטל הנטל להפריך את חזקת המסוכנות, באם לא יצליח להפריכה, הרי שקמה נגדו עילת מעצר. כך אישום בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים (למעט “שימוש עצמי”), עבירה שנעשתה באלימות חמורה או באכזריות או תוך שימוש בכלי נשק, עבירת אלימות בבן משפחה, עבירה שדינה מוות או מאסר עולם או עבירת בטחון, אישום באחת מאלו יוצרת חזקת מסוכנות.

הגשת תסקיר מעצר

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר ולהסתייע בו לצורך החלטתו.

לתסקיר משמעות חשובה מאוד, מתן הסברים לנאשם על ידי עו”ד פלילי לפני הפגישה הראשונה עם שירות המבחן היא קריטית, וביכולתה לשנות את חוות הדעת של קצין המבחן מתסקיר שלילי לחיובי. כמו כן, מומלץ להיעזר בשירותיו של עורך דין מעצרים.

הקלה בתנאי שחרור

הנאשם זכאי להגיש בקשה להקלה בתנאי שחרורו, להקלה בתנאי מעצר הבית, לשינוי מעצר בית חלקי, ליציאה לעבודה וכו’. גם במקרים אלו רשאי בית המשפט להורות על עריכת תסקיר מבחן, על מנת שיבדוק אפשרות להקלה בתנאי השחרור או אפשרות ליציאה לעבודה בפיקוח מתאים על הנאשם.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.

שחרור ממעצר

מעצר ימים:

ההוראות הנוגעות לדיני מעצרים קיימות בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ”ו- 1996.

מעצר הוא כליאה של אדם על ידי נציגי השלטון שלא למטרת ענישה, אלא לשם הגבלת תנועתו של אדם בשל שיקולים מסוימים הקרויים גם “עילות מעצר” כפי שיפורט בהמשך.

ישנם סוגים שונים של מעצרים, מעצר לפי צו, מעצר ללא צו על ידי שוטר, מעצר מנהלי, מעצר צבאי וכיו”ב.

במאמר זה בחרתי להתמקד במעצר טרם הגשת כתב האישום המכונה גם “מעצר ימים”.

המדובר במעצר או בהארכת מעצר של חשוד, לפני הגשת כתב האישום. ככלל מאסר מסוג זה ייעשה על פי צו שופט. למעט המקרים בהם הוענקה סמכות מפורשת לעצור חשוד גם ללא צו שופט.

כאשר נעצר חשוד שלא על סמך צו שופט, קיימת חובה להביא את העצור בפני השופט לצורך הארכת מעצרו ב”הקדם האפשרי”, ולא יאוחר מ 24 שעות מעת מעצרו. רק במקרים מיוחדים רשאי הקצין הממונה לעכב את הבאת החשוד בפני שופט ל 24 שעות נוספות (48 שעות משעת המעצר) לצורך ביצוע פעולות חקירה דחופות. מכשהסתיימו הפעולות הדחופות יובא העציר בפני שופט הבקדם האפשרי.

בית המשפט המוסמך לדון במעצר טרם הגשת כתב האישום הינו בית משפט השלום, ללא קשר לסוג העבירה שבוצעה ולעונש שבצדה.

שופט יצווה על מעצרו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום באם התקיימו התנאים המצטברים הבאים:

1. קיים חשד סביר שהחשוד עבר עבירה שאינה חטא. היינו, עבירה מסוג עוון או פשע- עבירה שהעונש בצידה עולה על 3 חודשי מאסר.

2 . מתקיימת עילת מעצר בצו שופט לגבי החשוד.

3. היעדר חלופת מעצר- לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר שפגיעתה בחשוד פחותה- כגון: קביעת ערובה וכדומה.

עילות המעצר בצו שופט לפני הגשת כתב אישום

1. שיבוש הליכי חקירה או משפט – כאשר יש יסוד סביר לחשש ששחרורו או אי מעצרו של  החשוד יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט, להתחמקות החשוד מהליכי חקירה, שפיטה או מריצוי עונש מאסר להעלמת רכוש או להשפעה על עדים או פגיעה בראיות בדרך אחרת.

2. פגיעה בביטחון – כאשר יש יסוד סביר לחשש שהחשוד יסכן ביטחונו של אדם, בטחון הציבור או בטחון המדינה.

3. נקיטת הליכי חקירה – כאשר בית משפט שוכנע, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, שיש צורך לנקוט בתרגילי חקירה אשר יתקיימו רק כאשר החשוד נתון במעצר. מעצר לצורך חקירה לפי עילה זו מוגבל לפרק זמן של 5 ימים, ובמקרים מסוימים רשאי בית המשפט להאריך את המעצר לפרק זמן כולל של 15 ימים.

4. מעצר לשם ביצוע בדיקה פסיכיאטרית.

5. מעצר אדם הנמלט ממשמורת חוקית.

בית המשפט רשאי להורות על הגשת תסקיר מעצר, ולהסתייע בו לצורך החלטתו..

תקופות המעצר לפני הגשת כתב האישום הם מוגבלות, בית המשפט מפקח על הארכות המעצר, ולא תמיד מאשר למשטרה את מספר הימים המבוקשים להארכת מעצרו של החשוד.

יובהר כי הכתוב לעיל אינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהם, ואינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי. המידע הינו חלקי בלבד. המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת באחריותו ועל דעתו בלבד.